<h1>צידה לדרך מ"ב כ"ג פט"ו</h1>
<h2>דף לג.</h2>
כל כלי עץ או מתכות או זכוכית שאין רגילות להכנס בהם יין לקיום אלא שמשתמשין בהם לצורך שעה די להם בהדחה שלש פעמים בין שקנאם מן הכנעניים ישנים או שנגע בהם כנעני בכלי שלנו ומשקה טופח עליהם. בד"א כשאינן זפותים אבל אם הם זפותים אפילו לקחם חדשים מן הכנעני אם לא ניכר בהם זכות הזפת שנראה שלא נשתמש בהם הכנעני צריכין מלוי וערוי. וכן כלים זפותים שלנו שנגע בהם הכנעני צריכין ערוי לכתחלה. ויש מתירין כשנגע כנעני בהדחה לבדה והמחמיר תבא עליו ברכה כי רבים חולקים על המתירין ואע"פ שלא נהגו כן ואפילו המתירין מודים כשנגע בנוד שצריך מלוי וערוי. כלי חרס שבולעין הרבה ומשתמש בהם הכנעני צריכין ערוי אבל סתם כלי חרס אינו בולע כ"כ ובהדחה מותר. כלי חרס המצופין באבר ירוקין אסורין בלא ערוי. לבנים או שחורים ושאינן מבוקעין די להם בהדחה. ואם נתבקעו צריכין ערוי ככלי חרס. כל כלי שמכניסין בו לקיום צריך ערוי. נודות שאינם זפותים בהדחה מותר אבל זפותים צריכין מלוי וערוי אע"פ שאין מכניסין בהם לקיום כל כך כמו חביות. בקבוק שמוליכין עוברי דרכים לפי שהיין נתון תמיד לתוכו אע"פ שאינו מכניסו לקיום צריך ערוי. כל מקום שאומרין הדחה יש אומרים שלש פעמים בד"א בכלי כנעניים אבל בכלי ישראל שנשתמש בו כנעני פעם אחת די לו. ערוי הוא שימלא הכלי מים על כל גדותיו עשרים וארבע שעות וכן פעם שניה ושלישית ואע"פ שלא עשה השלש פעמים רצופין אין בכך כלום. כל כלי שצריך ערוי אם מלאו בציר או מוריס מותר והוא ששהה בו מעת לעת. והמלוחים במלח ומים במקום ציר ומוריס צריך שירבה במלח ויהיו מי מלח עזים שהוא שליש מלח. מים רודפים אינן מתירין הכלים לפטרן ממלוי וערוי. כלי מזופת שחממוהו עד שנמוח הזפת ונתחמם הכלי מבחוץ שאינו יכול להניח ידו שם עלה לו הכשר. חביות של עץ שאינן זפותים המנהג הוא לרוחצם יפה יפה ולהגעילן במים רותחים ובחלוקי אבנים מלובנים בשני ראשי החבית ובשלשה או ארבעה מקומות מהצדדין. כל כלי כנעניים שלא הכניסו בו יין שנים עשר חדש אינם צריכין מלוי וערוי. כל כלי ששהה ביד כנעני צריך תקון כהלכתו וגדולים התירו בחביות גדולות של עץ כששולחין אותם לתקנם לאומן כנעני להשהותם שם יום או יומים ואין לחוש שמא ישתמש בהם. כל הכלים האסורים שנשתמש בו ישראל בלא הכשר הכל אסור. במה דברים אמורים בששהה שם כ"ד שעות. ובד"א בכלי שאין מכניסו לקיום אבל בכלי שמכניסו לקיום אסור מיד אע"פ שאסור ליתן יין בכלי הכנעניים מותר ליתן בהם מים וכל שאר משקים לפי שהיין פוגמן.
<h2>דף עד:</h2>
גת של אבן זפותה שדרך בה כנעני צריכה ערוי או יקלוף הזפת ואם אינה זפותה צריכה נגוב וכן של עץ והזפותא לטוח בסיד אינו מועיל שלפעמים מתבקע ויוצא הבלוע. יש אומרים שהבנויה בסיד גפסים או לבנים הכשרה כשל חרס וצריכה ערוי ולא נהגו כן אלא כיון שאין מכניסו לקיום ואינו דומה לזפיתה כי עושין אותם שועים וחלקים מאד ודי בנגוב. כלי הגת שהגעילן כשמערה בכלי ראשון עלה להם הכשר. הקורה של גת (וחרפין) [והדפין] שמשימין על הענבים מדיחן והם טהורים. העקלין שכורכין סביבת אם הם מחריות של דקל מנגבן ושל גמי מישנן או מגעילן בעודו כלי ראשון וכן שאר כל הכלים לפי מה שהם. מפה שנפל בה יין נסך אין צריך לישנה אלא רוחצה כמו שרגילים לרחוץ הכלים שצריכין רחיצה. הקנוח ביצה ומים ואפר ומים.
